האם צריך בעמותה מדור שוחרים גם כאשר גיוס הכסף נעשה על ידי גורם אחר?
האם צריך שיהיה בעמותה מדור שוחרים גם כשגיוס הכספים נעשה בידי גורם אחר?
עצם ניסוחה של השאלה הוא מופרך. יתרה מזאת, הנחת המוצא הבאה לידי ביטוי בשאלה סותרת את עקרונות גיוס הכספים המודרני ומאפיינת את גישת 'השנור' הקלסית.
האם גיוס כספים יכול ורצוי שייעשה בידי "גורם חוץ"?
לדעתי, גיוס כספים יכול להיעשות בידי "גורם חוץ" – עיין ערך 'השנורר', אך בכל מקרה הדבר לא רצוי בעבור העמותה. עיקרון זה נכון בעבור כל עמותה ובכל שלב שהיא נמצאת בו, בין שבתחילת הדרך ובין שיש לה כבר ותק ומאגר תורמים קבוע, בין שהיא במצוקה כספית ובין שהיא איננה לחוצה בהכנסות שוטפות.
דעתי הנחרצת בנושא נובעת מהשקפת עולם המבוססת על התפיסה כי גיוס כספים מודרני מכיל במהותו שלושה "מיתוסים מנופצים":
שיווקי מקצועי:
א. גיוס כספים – איננו 'שנור' – אלא תהליך.
ב. גיוס כספים – איננו תאונת "פגע וברח" – אלא תהליך אסטרטגי.
ג. גיוס כספים – איננו "הצגה של איש אחד" – אלא עבודת צוות ותזמורת קבוצתית ששותפים בה עובדי העמותה והמתנדבים הפועלים בתוכה.
אין זה המקום לפתח את העקרונות והיסודות של גיוס הכספים המודרני, אלא רק לבטא באופן יישומי את המשתמע מעקרונות אלו כלפי השאלה הנידונה.
לכן יש לראות את גיוס הכספים בידי "גורם חוץ" כגורם היוצר נתק בין התורמים לאנשי העמותה.
בקיצור, עניינו של המתרים, "גורם חוץ", הוא בסכום הכספי שנתרם ובעמלתו באחוזים, הנגזרת מגובה הסכום, כי בגורם זה תלויה פרנסתו.
פנו אלי ארגונים רבים בקריאה נואשת לסייע בידם כשהם נפרדו מהמתרים החיצוני ונשארו ללא קשרים אישיים, במקרה הטוב, ויתרה מזאת, ללא מאגרי מידע מעודכנים להמשך הטיפול, כי הרי "המידע והקשר שייכים למתרים החיצוני שטרח להפעילם…"
כשתהליך ההתרמה נעשה בידי עובד העמותה או מתנדב מטעמה, המידע, הקשר, הזיקה והיחס בין העמותה לתורם הם ערך מהותי בתהליך יצירת תורם פוטנציאלי לתורם קבוע פעיל, מעורב ושותף בעבודת העמותה.
על בסיס תפיסת עולם זו תהיה מובנת עמדתי בדבר השאלה המופרכת בנושא "מדור שוחרים".
מאגר ידידי העמותה הוא לב לבו של הארגון שטיפוחו, עדכנו, הפעלתו יניע את גלגלי היחס החיובי, המוכנות להתרמה, ובסופו של דבר, את התרומה בפועל.
הקצאת זמן ומשאבים לנושא השוחרים איננה שאלה טכנית של שנות אדם כאלה או אחרות או יכולת טכנית לאגור ולנהל את המידע. זהו התמצית והתכלית של כל ארגון ובלי קיומה של אגודת הידידים, קיום הארגון הוא שאלה של להיות או לחדול.
גם בהיעדר תקציבים להפעלת "מדורי שוחרים" או מתרים מתוך הארגון, יש להפעיל גורמים אלו באמצעות נכונותם של המתנדבים, ידידי העמותה לפעול בתחומים אלו. אכן יש צורך להשקיע בהדרכה, בהטמעת הידע ובתפעול נכון של גורמים אלו, אך היתרון האסטרטגי לעמותה גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך הם משמעותיים למדי.
בדרך זו אפשר יהיה לערב מתנדבים פעילים שיחושו את גודל האחריות לקיום העמותה המוטל על כתפיהם, ומכאן אפשר יהיה לבנות צוות שיעסוק בטיפוח "מדור השוחרים" ויחסוך זמן ומשאבים באופן משמעותי וגם צוות שיטפל בתחומי ההתרמה, כעזרה להנהלת הארגון, ואף בדרך זו יחסוך עמלות גבוהות למתרימים, יחבר בין התורמים לאנשי הארגון ויישמר ויטפח מקצוענות בהתרמה לטווח הארוך לטובת פיתוחו וביסוסו הכלכלי של הארגון.