גיוס כספים לעמותות - העצמה ארגונית וקהילתית 

מאמר שלישי בסדרה 

פיתוח היכולת הארגונית בתהליך גיוס כספים באמצעות העצמה קהילתית.

במאמר זה נמקד את הדיון בדרכים המעשיות לפיתוח היכולת הארגונית לפעול בתהליכי גיוס כספים באמצעות העצמה קהילתית. על - פי ההגדרה של ד"ר אלישבע סדן, בספרה העצמה ותכנון קהילתי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997), המרכיבים העיקריים של הארגון בפעולתו בתהליכי העצמה הם:

פיתוח יכולת לטפל בעניינים הנוגעים להישרדותו ולאיכות חייו של הארגון.

יצירת קהילה סביב מאפיין קריטי משותף – מקום מגורים, מוצא אתני, גיל, אמונה דתית, השתייכות פוליטית או חברתית. 

שאלת המפתח: איך מפתחים את היכולת לגיוס כספים במהלך בניית הקהילה?

מצד אחד, גיוס כספים בידי גייס מקצועי בלבד יכול להביא הכנסות לארגון, אך לא יוצר תהליך העצמה קהילתי. 

מצד אחר, הפעלת מתנדבים שאינם מקצועיים לא יצלח בגלל היעדר פיתוח מקצועי וסכנת שחיקה גדולה מבחינת אופי של פעילות זו.

המצב האופטימלי – שיתוף פעולה בין איש מקצוע לבין קבוצת מתנדבים או ועדה לגיוס כספים. ארגון, שיש לו את המשאבים הכספיים לכך, יוכל ליצור "יבוא וידע" ושיתוף פעולה בין המקצוען לוועדה תוך כדי פיתוח מקצועי של המתנדבים. 

לאחר שלב ההתמקצעות של הוועדה בנושאי גיוס הכספים המקצועי, יחל השלב של הטמעת הידע בארגון תוך כדי פיתוח ועדות המשנה שיופעלו בתחומים הבאים: 

ועדה לאיתור תורמים פוטנציאליים ותחקיר פוטנציאל התורמים הקיימים.

ועדה לגיוס כספים – תעסוק בהתרמה לסוגיה השונים.

ועדה ליחסי ציבור ותקשורת.

ועדה לגיוס חברים ותורמים.

ועדת אירועים – תכנון אירועים בנושאי חברה והתרמה.

ועדת היגוי – שמתאמת את פעולת ועדות המשנה מול המנהל והנהלת העמותה.

אם בכל ועדה יופעלו ארבעה מתנדבים לפחות, הארגון יוכל להפעיל קבוצה של 25 חברים באופן פעיל ומאתגר. זהו הגרעין המרכזי של הקהילה הפועלת להעצמת עצמה באמצעות גיוס כספים. כדי לבצע מהלך ארגוני זה יש להבטיח את תנאי היסוד האלה:

1. יצירת אווירה דמוקרטית ופתוחה המאפשרת את השתתפותם של החברים בחיי הארגון ולא צוות מוביל וסגור – 'קליקה' הדוחה פתיחות.

2. שיפור יכולתם של החברים – השתלמויות בנושאים מקצועיים: יחסי ציבור, גיוס כספים, תחקיר פוטנציאל התורמים, אירועי התרמה, דיוור ישיר, טלמרקטינג.

3. תהליך יסודי של קבלת החלטות והפקת לקחים – למידה מתמשכת ואיכותית של מסקנות בעקבות עשייה מקדימה. 

בארגונים שתהיה בהם אווירת העצמה קהילתית תוך דגש על הזמנה לפעילות אישית וקבוצתית, שיפור היכולות האישיות ולמידה מתמשכת בעקבות מסקנות קודמות, תיתן תחושה של "יחד קהילתי" חיובי ופורה. 

אך ארגונים שאווירת הארגון בהם תהיה "משתקת", מונעת שיתוף פעולה ומכתיבת מדיניות, לא תיווצר בהם אפשרות להעצמה קהילתית – במצב כזה הארגון יהיה "תקוע", גם באווירה הארגונית הפנימית וגם ביכולת לפעול באפקטיביות וודאי שאף בתחום גיוס הכספים.

נסכם את תחומי שיתוף הפעולה הפנים ארגוניים שהוזכרו עד כה כמסייעים לתהליך ההעצמה: 

1. הקמת ועדות משנה.

2. יצירת אווירת פתיחות.

3. רכישת ידע מקצועי לחברי העמותה.

4. תהליך קבלת החלטות והפקת לקחים.

ובנוסף:

5. איתור איש מקצוע בתחום גיוס הכספים – לליווי התהליך.

6. בניית תהליך של שיתוף הפעולה בין המתנדבים לבין איש המקצוע.

7. גיבוש חומר תדמיתי והתרמתי של הארגון.

8. הגדרת פרויקטים להתרמה – תמחורים וניסוחים.

9. גיבוש ואישור תכנית אסטרטגית ותכנית עבודה שנתית.

10. איתור ומיון תורמים בעלי יכולת.

11. איתור ומיון עסקים בקהילה.

הטיית פעילות הארגון לפעולה באפיקי העצמה קהילתית בנושאי גיוס כספים תגרום להבאת התפוקות הבאות לארגון:

1. שיפור האווירה החברתית והדגשת החיוביות והכבוד ההדדי.

2. עידוד פעילות ונקיטת יוזמה.

3. חיזוק הרגשת השייכות, ההקשבה והיחס הבין-אישי.

4. התמקצעות בלגייס כספים לפי יכולת פנים ארגונית – מתן כלים וידע בכדי לפתח יכולות ומשאבים.

5. הרחבת מעגל הפעילים בארגון.

6. בקיצור: יותר כספים ומשאבים לפעילות הארגון.

בתהליך גיוס הכספים כהעצמה קהילתית התמקדנו בשאיפה לתוצאות כספיות או במשאבים שווי ערך. 

ערוצי הפעולה האפשריים לעבודת המתנדבים בארגון לטובת גיוס הכספים הם:

1. אירועי התרמה – דינר, מסיבות בית, סעודות עסקיות, בזרים.

2. התרמה אישית – בעלי יכולת.

3. גיוס חסויות עסקיות.

4. דיוור ישיר – פנייה לתרומות כולל גוביינא.

    א. טלמרקטינג – פנייה טלפונית להתרמה.

    ב. התרמה קהילתית – הקש בדלת, טלתרום. 

בארגונים קהילתיים אפשר לתכנן יום התרמה או שבוע התרמה שיופעלו בו במשותף כל הוועדות השונות בביצוע ערוצי ההתרמה השונים, תוך כדי גיבוש אמצעי התקשורת הקהילתיים – רדיו מקומי או מקומון. 

רק למי שפועל לגיוס כספים בשיטת 'השנור' – הדברים לעיל אינם רלוונטיים כלל…